אמויאל נ' בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בפיצוי בגין חומר לבניית ציפורניים שנמכר בחסר וכן פיצוי בגין לשון הרע אשר בוצע לכאורה מצד הנתבעת כלפי התובעת.

2.לטענת התובעת בתאריך ה- 11.8.2009, היא רכשה מאת הנתבעת חומרי קוסמטיקה שונים ביניהם אריזה של 1 ק"ג חומר אקרילי לבניית ציפורניים. כשהגיעה לביתה שקלה את החומר וגילתה שהכמות חסרה: באריזה היו 635 גר' בלבד של חומר. משחזרה לחנות במועד מאוחר יותר, ב- 16.8.2009, על מנת לקבל החזר כספי, החל דין ודברים בינה לבין מנהלת הנתבעת, כאשר מנהלת הנתבעת צעקה לעברה: "תחזרי לשכונה הברברית שבאת ממנה".

משכך, טוענת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע והן בגין החומר שנמכר לה בחסר .

3.מנהלת הנתבעת הגיבה לטענות התביעה במעמד הדיון. לטענתה, מנהלת הנתבעת היתה מוכנה ליתן זיכוי בגין החומר החסר. מנהלת הנתבעת הדגישה שמדובר במוצר שהיא אינה מייצרת אותו ולמרות זאת הסכימה לזכות את התובעת. אשר לחילופי הדברים – מנהלת הנתבעת ציינה שהתפתח דין ודברים במסגרתה התובעת איימה עליה וכתגובה נאמרו הדברים.

4.לאחר ששמעתי את העדויות הן של התובעת הן של מנהלת הנתבעת, הנני סבור שיש לערוך הפרדה בין עילות התביעה.

5.לגבי התביעה בגין החומר החסר – מנהלת הנתבעת פעלה כדין. מדובר בליקוי שאינו של מנהלת הנתבעת אלא של היצרן. לכאורה, היתה רשאית מנהלת הנתבעת להפנות את התובעת אל היצרן על מנת שזו תיפרע ממנו. למרות זאת, התובעת עצמה הציגה לפניי זיכוי שניתן בכתב ידה של מנהלת הנתבעת בגין החזר פריט נוסף. משכך, לגבי ראש נזק זה – אינני מקבל את התביעה.

6.לא כך הם הדברים לגבי העילה השניה של לשון הרע. אין ספק שאמירה מסוג: "תחזרי לשכונה הברברית שבאת ממנה", מהווה לשון הרע. מתוך העדויות הבנתי שבחנות נכחו אנשים נוספים פרט לתובעת ומנהלת הנתבעת, משכך הדברים מהווים "פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע.

7.כאשר אני מביא בחשבון את נסיבות הענין, ויכוח בין לקוח לבין מקום עסק, הנני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע. יחד עם זאת, אני מביא בחשבון גם את נסיבות האירוע – עצם הויכוח. בהתחשב בכל אלה, הנני מחייב את הנתבעת, מכוח אחריותה השילוחית להתבטאות מנהלת הנתבעת, לשלם לתובעת סך 800 ₪ ליום מתן פסק הדין. בנוסף, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט חלקיות (לנוכח התוצאה אליה הגעתי) בסך 250 ₪.

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 10.3.2010.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: